אמארה בת ה-22 [השם שונה כדי להגן על זהותה] כמעט ולא יצאה מההאלי, האחוזה, של משפחתה בכפר נידח במחוז סינד בפקיסטן.
אביה, אדון פיאודלי, מעולם לא הרגיש צורך לשלוח אותה לבית הספר, או לשום מקום אחר, וסיפק לה את כל הנוחות והמותרות של החיים בגבולות ההאוולי.
"מעולם לא דמיינתי שאעזוב את ההאוולי לטובת מקום כזה, אבל אבי לא השאיר לי ברירה אחרת כשהוא אמר לי שאני חייבת להתחתן עם הגבר האלכוהוליסט, הנשוי פעמיים, שבחר עבורי", אמרה עמארה לרשת אל ג'זירה בתוך חדר זעיר בבית מקלט לנשים בעיר קראצ'י בדרום פקיסטן.
עברו שישה חודשים מאז שברחה מהבית יחד עם אחותה בת התשע, מחשש לאותו גורל גם לה כשתגדל.
"גדלתי כשצפיתי באבי מחליט על גורלן של יותר מדי נשים חפות מפשע וחסרות אונים בתיקי קארו-קארי (רצח על כבוד המשפחה)."
עמארה הצליחה להימלט, אך זה לא המקרה של מאות נשים אחרות בפקיסטן.
זינאט רפיק בת השמונה עשרה נשרפה בחיים על ידי אמה בלאהור מוקדם יותר החודש. פשעה, לטענת אמה, היה נישואיה לגבר לפי בחירתה ובניגוד לרצון המשפחה.
המשטרה מסרה כי פרוון רפיק, אמה של זינאט, נעזרה בבנה ובעלה של בתה השנייה בזמן שנקמו את נקמתה על כך שזינאט "הביאה בושה למשפחה".
גורלה של זינאט לא היה שונה מזה של מורה בת 19 בעיירה ההררית מוריי, אשר הותקפה, נשרפה חיה ונזרקה מאחורי בית משפחתה על ידי קבוצת גברים. על פי הדיווחים, היא סירבה להינשא לבן המנהל.
היא נפטרה כתוצאה מכוויות של 85 אחוזים בבית חולים באיסלאמאבאד יום לאחר מכן.
"הכה את אשתו קלות"
מועצת האידיאולוגיה האסלאמית של פקיסטן (CII), גוף חוקתי האחראי להבטיח שאף בית מחוקקים במדינה אינו סותר את האסלאם, ניסחה הצעת חוק בת 163 נקודות המונה זכויות נשים וכן פעולות שהיא רואה בהן אסורות עבור נשים.
הקבוצה הכריזה לאחרונה כי מותר לגבר "להכות קלות" את אשתו "במידת הצורך".
