סופרים בריטים יגיעו לאיסטנבול בנובמבר הקרוב במסגרת פסטיבל הספרות טנפינר. ביניהם, מחברת הספר "מדריך רוכבת אופניים לקשגר", סוזן ג'ונסון, מדברת עם ה"הורייט דיילי ניוז" על ההשראה שלה.
מחברת "מדריך רוכבת אופניים לקשגר", סוזן ג'ונסון, מגיעה לאיסטנבול כחלק מפסטיבל הספרות טנפינר באיסטנבול. המועצה הבריטית תומכת בהשתתפותם של הסופרים האנגלים בתוכנית, בעוד ג'ונסון תהיה גם הסופרת האורחת באירוע הסלון הספרותי של דמיאן בר מחר.
ג'ונסון, שכתבה יומנים מגיל שבע, החלה לכתוב סיפורים ושירה בגיל חמש עשרה או שש עשרה. "לא ניסיתי שום סוג של פרסום עד 2007, אז זכיתי בפרס 'New Writing Ventures' על יצירה עיון בשם 'ליילה אחמד'", אמרה בראיון ל-Hürriyet Daily News.
בספרה "מדריך לרוכבת אופניים לקאשגאר", היא קיבלה השראה ממפות, מכתבי מיסיונרים וספרי טיולים משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כמו גם מטיוליה שלה בסין ובמזרח התיכון בתקופה ההיא.
"עם הספר שאני כותב עכשיו, אני אובססיבי לאדריכלות, צילום ופיסול. אני אוהב לחקור את הקשר בין סיפורים לגיאוגרפיה. מה שאני מתכוון בכך הוא הנרטיבים והסיפורים האישיים שמשאירים הדים בתמונות או בבניינים. אני נמשך במיוחד למלונות - המוזרות והבדידות של חיי המלון - והאופן שבו הנוף משפיע על חיינו."
ג'ונסון מתגוררת בסאסקס. היא מתארת את האזור כעיירת חוף קטנה ומפוקפקת מאוד בשם וורטינג. "אני אוהבת את התחושה של 'מחוץ למפה'. זוהי פיסת אדמה גירית וחצצית בתחתית בריטניה. היא פונה לאירופה ונשלטת על ידי לונדון אבל מרגישה כמו שום מקום. אני אוהבת את המתח בין החיים כאן לבין המעבר פנימה והחוצה ממטרופולינים עצומים. אני אוהבת את הסתירות של האדריכלות, האור והאופן שבו אנו מטיילים, מסתובבים וחושבים במקומות שונים", אמרה כשהיא מסבירה כיצד סביבתה מעוררת בה השראה במהלך הכתיבה.
ג'ונסון אמרה שתמיד הייתה סופרת. "מילים וסיפורים הם המדיום שלי, הם הכל בשבילי. כמובן, אני אוהבת אמנות, פיסול, צילום ומוזיקה, אבל בסופו של דבר, אני מבינה ועוסקת באופן עמוק בעולם (עם היסטוריה, גיאוגרפיה וזהות ומציאות שלי) דרך כתיבה."
"עבדתי רק בעבודות שקשורות לכתיבה בצורה כזו או אחרת, בין אם כמוכר ספרים או כארגון אירועים לסופרים. אני עובדת לקראת כתיבה במשרה מלאה כבר שנים רבות ורק עכשיו הצלחתי. אני בטוחה שזה יהיה קצר מועד ואחזור בקרוב להיות מלצרית."
הקשיים והשמחות של הכתיבה
ג'ויסון חושבת שבמובנים מסוימים היא הייתה בת מזל שזכתה בפרס New Writing Ventures.
"בעקבות זאת, פנו אליי סוכני ספרות. משמעות הדבר היא שכאשר כתבתי את הרומן שלי ידעתי שבסוף הכתיבה יהיה מישהו שמחכה לקרוא אותו. לא ידעתי אם הוא יהיה מספיק טוב, או אם הוא יימכר למו"ל, או כל דבר אחר, אבל
ידעתי שמישהו ביקום יקרא את זה וזה עזר מאוד."
כשנשאל האם יש באמת שתי דרכים כמו הצלחה או שקיעה, ג'ונסון אמר שבמונחים של הצלחה או שקיעה, מושגים אלה מפחידים ובו זמנית חסרי משמעות. יום אחד הצלחה מסוימת - תרגום לשפה חדשה, או סקירה בפרסום גדול - תרגיש חשובה ביותר, ולמחרת היא נראית כמו כלום לעומת המציאות הקשה של מכירות ספרים.
"בהתחלה דאגתי הרבה לגבי זה (ואני בטוח שאעשה זאת שוב כשהספר הבא שלי יתפרסם), אבל כרגע אני עמוק בתוך ליבה של כתיבת רומן, כך שההצלחה היחידה שמשמעותית עבורי היא לכתוב את מה שאני באמת רוצה, בצורה הטובה ביותר שאני יכול. או לקדם את כישוריי כסופר ולחשוף את הסיפור כפי שאני צריך."
ג'ונסון היא מקור השראה לניצחון שלה בכל הנוגע למתן עצות לסופרים צעירים. היא אמרה: "כתבו וערו, כתבו וערו. לעולם אל תעצרו ותמשיכו הלאה. זה העיקר. כתבו את מה שאתם צריכים לכתוב ותנו לזה להיות הכי טוב מבחינה אמנותית וטכנית שאתם יכולים. אל תדאגו עד כמה מה שאתם כותבים מסחרי (מה שלא אומר שלא תחשבו על הקורא בשלבי העריכה המאוחרים יותר) אלא אם כן אתם כותבים במטרה להרוויח כסף. אם זו התוכנית שלכם, אז עדיף שתעשו משהו אחר, כי כמעט בוודאות תרוויחו יותר כסף במקום אחר."
לדברי ג'ונסון, זה תלוי בסוג האדם שאתה. "אם אתה מרגיש צורך להיכנס לתרדמת חורף כדי ליצור את הספר שלך, אז מצא דרך לעשות זאת: שישה חודשים, שנה, מה שאתה יכול להרשות לעצמך. אל תצפה בטלוויזיה או תראה חברים, פשוט כתוב. מצד שני, אם אתה אדם שזקוק להרבה עידוד ואתה מתמודד עם ביטחון עצמי מתנדנד, אז מצא מסגרת שעובדת עבורך הכוללת קבלת משוב מאיפשהו. טעות אחת שסופרים רבים עושים היא לשלוח את הרומן שלהם לסוכנים או לפרסום בשלב מוקדם מדי. הם, באופן מובן, שולחים אותו לאימות."
עצות לסופרים צעירים
"זוהי משימה כל כך מטורפת לכתוב ספר שכנראה ייקח לך כמה שנים, ולכן מבחינה פסיכולוגית אתה צריך מישהו שיגיד לך שזה בסדר. אתה לא צריך לשמוע שזה נפלא, מושלם או גמור, אבל אתה צריך לדעת שיש פוטנציאל, שזו מילה אחרת לתקווה. אז תמצא דרך למצוא מישהו, מקום שילטף אותך על הראש ויאמר 'כל הכבוד' או 'המשיך', מספיק כדי לתת לך מזון שיעזור לך לעבור את השלב הארוך הבא."
המועצה הבריטית מביאה לראשונה את הסלון הספרותי המהולל של דמיאן בר לאיסטנבול, כחלק מפסטיבל הספרות טנפינר באיסטנבול. ב-1 בנובמבר, דמיאן בר יערוך ראיון חושפני עם הסופרת הבריטית העכשווית סוזן ג'ונסון וישוחח עם אחת הדמויות המובילות בטורקיה במוזיקת העולם, מרקאן דדה, בפרק מיוחד בשם "סיפור חיי". זה יהיה ערב של קריאה, מחשבה ודיבור חופשי. האירוע יתקיים בבית המוזיקה בורוסאן, בייאולו.
מלונדון לאיסטנבול
דמיאן בר, עיתונאי בטיימס, מחזאי ברדיו 4 ומחבר ספר הזיכרונות הנמכר ביותר "מגי ואני", מפתה את הסופרים הטובים בעולם ללונדון לקרוא באופן בלעדי מיצירות חדשות ולהתראיין כמו שלא היה מעולם בסלון הספרותי שלו. הסלון, המתקיים מדי חודש מאז 2008, זוכה להחייאת הסצנה הספרותית החיה של בריטניה, להגיע לקהלים חדשים ולאתגר קהלים קיימים. בין האורחים הנבחרים נמנים: נעמי אלדרמן, טרייסי שבלייה, אליף בטומן, ג'ף דייר ולואי דה ברניירס.
בנוסף, המועצה הבריטית שמחה להביא את הסופרים עטורי הפרסים דיוויד פיס ומרטין רוסון להשתתף בפסטיבל הספרות טנפינר באיסטנבול. דיוויד פיס נבחר בשנת 2003 לאחד הסופרים הבריטים הצעירים הטובים ביותר של גרנטה וכמה מספריו עובדו לטלוויזיה ולקולנוע. מרטין רוסון הוא קריקטוריסט, קריקטוריסט פוליטי וסופר עטור פרסים. ספריו כוללים רומן, ספר זיכרונות ועיבודים לקומיקס של יצירות כמו "מסעות גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט.
HDN
